גאופגוס (ג'ימנוגאופגוס) בלזני

גאופאגוס בלזאני התגלה ע"י פרוגיאה בשנת 1891,

המין הזה עבר מספר עידכונים לפני שהוכנס ב 1918 למשפחת הג'ימנוגאופאגוס.

מראה הדג ותנאי מחייתו:

ג'ואפאגוס בלזני הוא ג'ואפאגוס בעל גוף גבוהה, שבו הזכרים מפתחים בליטה גדולה על ראשם, צבעו הוא כסוף עם גוון צהבהב ,ירקרק לכיוון הסניפירים שלו ופניו, יש לו על הסנפיר העליון מעין קווים כחולים אדומים, ומעט נקודות בצבע כסוף בקצה האחורי של הסנפיר העליון, ובסנפיר התחתון יש לו נקודות כסופות לאורך הסנפיר,  וגם יש לו נקודה שחורה וגדולה במרכז הגוף.

ההבדל בין מראה הזכר למראה הנקבה:

הזכר הוא גדול יותר וצבעוני יותר מן הנקבה והוא מפתח סנפיר גב וסנפיר שת מנוקוד כשהוא מתבגר, בדרך כ

לל הזכר הדומיננטי יפתח בליטה גדולה על ראשו, חשוב לדעת: במידה ויש מספר זכרים באקווריום רק הזכר הדומיננטי והאינדיבידואלי יפתח בליטה על ראשו ובליטה זו יכולה להעלם ברגע שהוא מאבד את מעמד השליט באקווריום.

הגאופאגוס הבאלזני מגיע לגודל של 16 סנטימטר באקווריום.

ביוטופ וארץ מוצא:

מקום הימצאו של הדג הוא דרום אמריקה – בפארוגוואי ,אורוגוואי ,בצפון ארגנטינה , ובצפון ברזיל.

הדג הזה נוטה להימצא במרחק מערוצי הנהרות הראשיים של נהר הריו, ונמצא בערוצים משניים עם זרימה איטית.

הוא חי במים רכים, רמת ה PH במים בהם הוא חי נעה בין 6.0 -7.0 וטמפרטורת המים תנועה בין 24 -25 מעלות צלזיוס.

התנהגות חברתית של הדג:

גאופאגוס בלזאני נחשב לדג יחסית שקט אומנם הוא לא דג שמומלץ לאכלס באקווריום קהילתי רגיל, א

ך במיוחד הזכרים הם יכולים להיות קצת לא סובלניים כלפי ציקלידים אחרים באקווריום, הם קצת טריטוריאלים.

אך הדג הוא יחסית די שקט אפשר אפילו לאכלס אותו עם דגי נוי כגון טטרות ודגי להקה אחרים או ציקלידים ששוחים באזור העליון של האקווריום , הבחירה הטובה ביותר היא לאכלס אותו עם דגים ששוחים בעיקר בחלק העליון של האקוו

התנהגות כלפי המין שלו:

הזכרים הם דיי שקטים כשהם קטנים ויכולים לחיות ביחד אך ככל שהם גולדים הם מתחילים לאבד את הסבלנות אחד כלפי השני ולהיות קצת אגרסיבים מומלץ להחזיק זכר אחד לאקווריום. לעומת זאת הנקבות הם שקטות מאוד וניתן להחזיק בין 2-6 נקבות באקווריום וכך להקטין את הסיכוי שהזכר יציק לנקבה מסויימת כשהוא במצב שהוא יכול להתרבות.

ריבוי הדג:

לא קשה במיוחד להרבות ג'ואפאגוס ,יש לשים באקווריום בו אתם מעונינים להרבות את הדג כדים או מקום מסתור דמוי מנהרה, לשם תוכל להכנס הנקבה ולהטיל את הביצים בזמן שהזכר ישמור על איזור ההטלה מפני דגים אחרים. במשך עשרים וארבע עד שלושים ושש שעות לאחר ההטלה הנקבה תכניס את הביצים לפיה ותתחיל לדגור עליהם (נקבה דוגרת פה) במשך שלושה שבועות ולאחר שלושה שבועות היא תשחרר את הדגיגים מן הפה.

הכנה והרכבת האקווריום:

האקווריום יהיה אקווריום דמוי ביוטופ וידרוש מצע חולי, ניתן להוסיף כמה עצי סחף ושורשים שזורים בשביל ליצור את האפקט של הביוטופ כמו שהם חיים בטבע, צמחייה אינה מומלצת כל כך משום שהיא לא נמצאת ממש בביוטופ הטבעי שלהם ולכן רוב הסיכויים שהם יעקרו את השורשים על ידי פעילות סינון החול שלהם.

שימוש במצע חולי באקווריום הוא חיוני בכדי לאפשר לדג לקיים את הרגלי האכילה שלו:

הדג יאסוף כמות חצץ מסויימת יכניס אותה לפה ויוצא אותה דרך הזימים אחרי שיסנן אותה ויאסוף ממנה את הפירורים והמזון שהוא ימצא בחצץ.

זוהי ההתנהגות של כל האכלני האדמה הקשורים ודומים למין הזה .

ומשום כך מומלץ לשים אך ורק מצע חולי משום שמצע גרגירי יכול להלכד ולהתקע בזימים העדינים של הדג.

צריך להיות באקווריום פילטרציה טובה משום שדגים אלה דורשים איכות מים גבוהה בגלל רגישותם למחלות בקטריליות שהדג יכול לקבל במידה והפילטרציה באקווריום לא תיהיה מעולה, והחלפות מים גדולות הם חובה באקווריום כזה, גודל אקווריום המינימלי המומלץ בשביל הדג הזה הוא 300 ליטרים.

הדג בישראל:

הדג אינו נפוץ ממש בחנויות בישראל ואם הצלחתם לרכוש אותו, אז מומלץ לשים אותו בבידוד לקליטה טובה מפני שהדג מאוד רגיש לתנאי המים בישראל כמו כן כדאי שהדג יתחזק מתלאות הדרך לארץ לפני שהוא מוכנס לאקווריום הקיבוצי.

לסיכום:

ציקליד מדהים ביופיו, יש לו התנהגות יחודית, והרפתקנים יכולים לנסות ולאכלס אותו בכל מיני סוגי אקווריומים ואוכלוסיות בזכות היותו מוגדר כדג שקט, אני ממליץ בחום על דג הזה לאנשים שיש להם זמן להשקיע !!!!!!