מבונה – השם לקבוצת ציקלידים מאגם מלאווי באפריקה,
פירוש השם הוא "דגי סלעים" בשפה המקומית המדוברת בצפון מלאווי שפת ה"צ'טומבוקו".
דגים אלה נמצאים לאורך חופי אגם מלאווי בעומקים של עד 40 מטר וחלקם ממש על פני המים בחוף, הם נמצאים הריפים ובחופים סלעיים מאופיינים בשלל צבעים וכמעט לכל מפרץ או ריף יש את המבונות האנדמיות והשולטות באותו איזור וכך יש באגם מלאווי עשרות סוגי מבונות, דגים מאותה משפחה אך ממין שונה אינם נפגשים ולכן אינם מתערבבים, מסיבה זו אין לאכלס באקווריום ריבוי דגים מאותה משפחה, למשל:
יש מספר משפחות של מבונות ואלה הפופולריות מבניהן:
Labeotropheus לבאוטרופאוס
ידועים בשמם "פה הפוך" בגלל השפה העליונה שהם התלויה כלפי מטה.
במשפחה זו אנו מוצאים את ה"פוליברוני" ואת ה"טרוובסה" שהם עצמם מתחלקים למספר וריאציות.
Cynotilapia – סינוטלפיה
משפחתה של האפרה שבזמן האחרון רואים אותה פחות בחנויות, אבל אני 
מבטיח לשנות את המצב, האפרה נחשבת לאחת המבונות הפחות אגרסיביות, יש להם תפוצה מאוד רחבה באגם ומגוון רב של צבעים.
אחת המבונות הקטנות יותר אין לשלבן עם מבונות גדולות.
לבידוכרומיס – Labidochromis
משפחתו של הקרלאוס שהוא הציקליד והמבונה הפופולריים ביותר בארץ 
ובעולם בזכות צבעו היציב ומזגו הנוח במיוחד, הקרלאוס הוא למעשה אחת המבונות השקטות, נוחות לשילוב כמעט עם כל מבונה אחרת והמבונה הקלה ביותר לריבוי, הוא מתרבה בכל תנאי בכל מיכל כמעט ומגיל צעיר מאד, חסרונו היחידי הוא קצב הגדילה האיטי שלו יחסית למבונות אחרות.
Melanochromis – מלנוכרומיס
משפחתו של האורטוס והג'והני הידועים לשימצה באגרסיביות 
הקיצונית שלהם אם מחליטים לגדל אותם יש לשים לב לשני תנאים:
1. לא לשלב יותר מזכר אחד במיכל
2. לא לאכלס שני סוגי מלנוכרומיס באותו מיכל מחשש להיברידים הכלאות בין הסוגים.
Metriaclima – מטריאקלימה
>משפחתם של הגרשקי (אייס בלו) הזברה האדומה והלומבורדוי דגים אלה הם גדולים יותר ודי אגרסיבים וגם די עמידים, יש לשלבם באקווריומים גדולים ומאוכלסים בדגים מעט אגרסיבים עד אגרסיבים ביותר.
Pseudotropheus – פסאודוטרופאוס
משפחתם של הקינגסייזי, דמסוני, סוקולופי, אלונגטוס ועוד,
אחת המשפחות העשירות והמגוונות בצבעים צורה וגודל בין המבונות.
Tropheops – טרופאופס
הציקליד המלאווי הדומה לטרופאוס של טנגניקה.
ישנה רשימה ארוכה של דגים מהמין הזה אך הם פחות נפוצים:
בניהם: הרדפין, והרד צ'ק שהוא הראש צהוב המוכר לנו.
מבונות באקווריום.
אני ממליץ לאכלס מבונות באקווריום בגודל 1.20 מ' או 250 ליטר 
ומעלה כשכמובן שזה רק ממוצע יש מבונות כגון מטריאקלימות שמומלץ להגדיל את הנפח בשבילן ויש מבונות ננסיות כגון דמסוני שמגדלים מנוסים יקטינו את הנפח בשבילן, גודלו של האקווריום חשוב בגלל שככל שהאקווריום גדול יותר כך יהיה קשה לדג אחד להשתלט על כל שטח האקווריום שהרי המבונות הם דגים טרטוריאלסטים ביותר, גודלו של האקווריום מונע מהצד השני רדיפה בילתי פוסקת של דג אחד מסויים, תמיד דג נחות יוכל לברוח ולהסתתר באקווריום גדול יותר.
יש שתי דרכים בעיקרון האיכלוס של האקווריום:
1.האקווריום הטבעי שבו ע"י סלעים אנו מחלקים בעצמנו את האקווריום 
לטריטוריות (מפרצים) גבוהות ומאכלסים אותו במספר סוגים ביחס של זכר ושלוש נקבות מכל סוג, וכמספר הטרטוריות מספר הסוגים, כמובן שאפשר לשים שני זכרים עם 5-6 נקבות מאותו סוג, באקווריום כזה נוכל להינות מהיחסים בין הדגים ובהיררכיה בלהקה, נוכל לראות חיזורים וריבוי של הדגים, נצטרך לשים לב לא לשים דגים מאותה תת משפחה כדי שלא יווצרו היברידים באקווריום.
2.אקווריום מעורב – באקווריום כזה נשתדל לאכלס בעיקר זכרים ואת 
העיצוב נבנה ממסלעה צפופה יותר (מאבנים קטנות יותר) כדי ליצור הרבה מקומות מסתור מצד שני נבנה את המסלעה הזו לאורך גב האקווריום ונשתדל שהיא תהיה צרה כדי לא לתפוס הרבה שטח אקווריום ולא לבנות טרטוריות כך שכל האקווריום יהיה טרטוריה אחת, בהעדר נקבות וטרטוריות קלות לתפיסה רוב הזכרים יוותרו על רעיון תפיסת טריטוריה ויציגו צבע חזק כדי להרתיע זכרים אחרים, באקווריום זה נשתדל לאכלס זכר אחד מכל סוג כדי להקטין אגרסיביות, באקווריום זה נעלה את רמת הצפיפות למקסימום האפשרי מבלי לפגוע באיכות המים, גם פרט זה חשוב להקטנת האגרסיביות.
הכנת ואחזקת האקווריום.
יש לעשות החלפת מים באקווריום שבועית בכמות של 30% – 70% מכמות המים, 
תלוי בהפרשי הטמפרטורה והערכים בין המים החדשים למים באקווריום (לא לשכוח להשתמש באנטיכלור). פעם בחודש לפחות ומומלץ גם כן פעם בשבוע יש לעשות שאיבת רפש מכל האקווריום, יש לציין כי אם משתמשים במצע חולי אז אין צורך בשואב רפש כי הרפש מצטבר על פני החול ומספיק לשאוב אותו עם הצינור של החלפת המים.
מומלץ להשתמש במצע גירי דוגמא חצץ אלמוגים – אמיתי או מזוייף זה לא משנה שניהם גיריים, למעשה לחצץ אלמוגים אמיתי יש שני חסרונות מול המזוייף אחד זה מחירו היקר יותר ושני הוא שלחצץ אלמןגים יש אבן גדולה וחדה בקצוות דבר שעשוי לפצוע את הדגים בזמן שהם חופרים או מתגרדים. הסיבה לשימוש במצע זה היא שהוא מעלה את ה PH והקשיות של המים ומונע ממנה לרדת עקב חימצון של שאריות באקווריום, ירידה של ה PH באקווריום של ציקלידים אפריקאים מקשה על הדגים והם מאבדים צבע וחיוניות ומפסיקים להתרבות, אם הPH במים באיזור מגורך נמוך ואתה משתמש בחצץ אלמוגים יש להקטין את כמות המים השבועית המוחלפת.
אין צורך ואפילו לא מומלץ לשלב צמחיה באקווריום מבונות הצמחים לא מתאימים לתנאי המים והדגים לא זקוקים להם והם לא קיימים באיזורי המחיה הטבעיים שלהם, אלו ציקלידים צמחוניים בעיקר והם רק יציקו לצמחים.
תזונה.
רוב המבונות הם דגים צמחוניים או אוכלי כל, הם מבלים את רוב 
היום בגירוד אצות מסלעים, למבונה מעיים ארוכים במיוחד כארבע פעמים אורך גופם, כל זה כדי לעכל את האצות הקשות לעיכול ולהוציא מהן את החלבונים והשומנים הדרושים למחיה, לכן המשימה שלנו היא לאזן בין התאבון האדיר שלהם (שכן בטבע הם צריכים להיות עם תאבון כדי להניע אותם לאכול כל היום) לבין המזון העשיר שאנו מאכילים אותם, אנו יכולים בנקל לגרום להם לסתימות ודלקות במעיים או לחלופין השמנת יתר מצד שני אם לא נאכיל אותם הם יציקו אחד לשני עד מוות, לכן יש להאכיל אותם מספר פעמים ביום במזונות דלי שומן ועתירי אצות וירק (מזונות ירוקים), מזונות חיים או קפואים מין החי לא יועילו במיוחד ואפילו יזיקו מפני שמעי הדג הצמחוני אינו מותאם לעיכול חלבון מין החי אלא מין הצומח, לכן אם רוצים להוסיף מזון מעבר למזון היבש המסחרי אז ישנה אפשרות להאכיל את המבונות בירקות חלוטים המומלצים הם: חסה, גזר, אפונה, תרד וכדומה.
יש להאכיל את המבונות מספר פעמים ביום בכמויות קטנות ככל האפשר.
לסיכום.
בשנים האחרונות מבחר המבונות בשוק הישראלי לא גדל ואפילו קצת קטן, אנו באפריקן ציקליד מתחייבים ומבטיחים לשנות את המצב ולהוסיף עד סוף השנה עוד בין 5 ל 10 סוגים חדשים, אז שיהיה בהצלחה לכם בגידול מבונות ולנו לעמוד בהבטחה.
